ניוזלטר 14 – בברסלב בוערת אש

heder

רבי נתן, תלמידו הגדול של רבינו, נפטר ביום עשירי בטבת. שלוש צרות אירעו לישראל ביום זה: בו נפטר עזרא הסופר, תורגמה התורה ליונית, ונבקעה ירושלים בידי האויבים הצרים עליה .

בשעותיו האחרונות עלי אדמות, קשר רבי נתן בין הצרות: "עזרא הסופר הולך לו, וספרי הכפירה מתגברים, כמו שיש היום לאלפים ולרבבות, אך אני מקווה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל".

כעזרא הסופר בזמנו, היה רבי נתן סופר אף הוא. הסופר והעט של רבי נחמן, להעביר בשורתו לעולם. צר היה לו מאד על הספרות הממלאת את חלל העולם ומפיצה השקפות של כפירה, בלבול וריחוק מחיי אמת ואמונה. זה היה פירושו לצרת תרגום התורה ליוונית, שרוח התורה הטהורה סולפה עד שהפכה ל"יוונית", נגועה בחיידקי הגאות וההבל של אומות העולם.

הוא, שמסר את חייו להפיץ דעת קדושה, נפטר באותו היום בו תורגמה התורה ליוונית.

הוא, שהאמין ש"דף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון על הכל", כתב, ביאר, הדפיס והפיץ, רבבות רבבות דפים מספרי רבינו, להביא תקווה לעולם.

כך אמר רבינו על תלמידו הגדול: "בלעדיו לא היה נשאר ממני דבר" (חיי מוהר"ן שס"ט, ש"ע).

רבי-נתןבשעה ששאר התלמידים הלכו לביתם לאחר שיחתו של רבינו בליל שבת,

רבי נתן יצא בלילה אל השדה ליד הנהר בוג הזורם בקרבת העיר וקרא אל ה' בכל ליבו: "בברסלב בוערת אש. הבער אותה בליבי"! ("באש ובמים" חלק ב' פרק ו'). הבוקר מצא אותו על הגבעה ובפיו אותן מילים.

רבי נתן היה היחיד שהבין עד היכן הדברים מגיעים. עבורו לא היה רבינו רק מנהיג ומושיע אישי, אלא נושא את בשורת הגאולה, עד לדור האחרון, עד לבוא הגואל.

ביטולו והתמסרותו של רבי נתן לרבינו הם ללא גבול. ברבות הימים יאמר: "היו לי בחיי שני רבנים. האחד – שלימדני לקרוא את אותיות האלף בית, והשני – רבינו" ("שיח שרפי קודש" א'- תקמ"ח). כך אומר רבי נתן, תלמיד חכם גדול, שיועד למשרת רבנות לעשרות קהילות.

רבי נתן מבהיר: "אפילו אלו שלא זכו להכיר את רבינו ז"ל בחייו, כשיבואו על קיברו ויסמכו עליו וילמדו ספריו הקדושים וירגילו עצמם לילך בדרכיו הקדושים, בוודאי יש להם על מה שיסמוכו, אשריהם אשרי חלקם. כי (רבינו) כבר גילה דעתו בכמה לשונות בפירוש וברמז, שכל מה שעוסק עימנו אינו בשבילנו לבד כי אם את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה (כלומר שתורתו מיועדת לכל הנשמות בדורות הבאים ולא רק לחסידיו בתקופתו" (חיי מוהר"ן רכ"ה).

מדוע דווקא יהושע זכה להיות תלמיד של משה? משום שהוא התמסר לו בכל ליבו, רגע רגע, כל חייו. מדוע דווקא רבי נתן זכה להיות תלמיד רבינו? משום שהוא התמסר לו בכל ליבו, רגע רגע, כל חייו. קראו את הספר "ימי מוהרנ"ת", יומנו האישי של רבי נתן בו הוא מתאר את חייו, וראו כיצד הוא מתייחס לרבינו. כאשר הוא מתאר כל פגישה שלו עם רבינו, הוא טורח לתאר בפרטי פרטים כל תנועה שלו, כל חיוך שחייך אליו. הוא מתאר כיצד נראו פניו ואיך רדף אחרי מרכבתו שיצאה את העיר. הוא מרבה בדברי שבח והתפעלות על הזכות העצומה שנפלה בחלקו אחרי כל מילה שהוא שומע מרבו. הוא, יודע שהדברים נוגעים לדורות, לנצח נצחים, הוא, מבין את גודל המעמד.

בקשתו האחרונה של רבי נתן מתלמידיו, ומאיתנו הייתה: "מצווה אני עליכם, שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את הספרים, שיתקימו "יפוצו מעיינותיך חוצה".

לפי דבריו, צדקה להפצת ספרים שמבארים את דעת רבינו, היא הצדקה הגבוהה והמעולה ביותר.