ניוזלטר 16 – מי שרוצה להיות יהודי

heder

ארץ ישראל אינה כשאר הארצות, "ארץ אשר השם אלוקיך דורש אותה תמיד עיני השם אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" (דברים י"א י"ב).

מי שרוצה להתקדש, מי שרוצה להתקרב אל השם יתברך ומאמין בקדושת הארץ, מועילה לו ישיבת הארץ ומקדשת את גופו ונפשו, עד שהיא "אוכלת" אותו והוא מתהפך למהותה ממש.

כשרבי נחמן דיבר על מעלת הארץ וישיבתה הפליג ואמר: "מי שרוצה להיות יהודי, דהיינו לילך מדרגה לדרגה, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל" (חיי מוהר"ן. שיחות השייכות לתורת סעיף ט"ו). שאל אותו רבי נתן למה בדיוק הוא מתכוון, אולי לאיזו בחינה רוחנית של ארץ ישראל, אך רבי נחמן גער בו והשיב: "כוונתי – ארץ ישראל הזאת בפשיטות, עם אלו הבתים והדירות" ולמען הסר ספק הוסיף ואמר, "שרצונו שכל איש ישראל, מי שרוצה להיות איש ישראל באמת, יסע לארץ ישראל".

אבל ארץ ישראל בוחנת את יושביה. שלושה דברים נקנים ביסורים, ואחד מהם הוא ארץ ישראל. הצער והיסורים שיש בה, מכריחים את כל אחד מיושביה לעבור בירור. אם הוא נשאר בה ודבק בה, זה לא בגלל הנוחות והרווחה, אלא בגלל האמונה שיש כאן משהו שאין בשום מקום אחר בעולם – קדושה, השגחה, אלוקים. ובשביל זה נישאר כאן, בכל מחיר שיידרש.

רבי נחמן מדמה את ההתקרבות לצדיק האמת, למצוות ישיבת הארץ.

olive-tree2מי שמקורב לצדיק, אפילו שתאוות גופו והרגליו הרעים מכבידים עליו מאד, אפילו אם המניעות לא מאפשרות לו לקיים כראוי את דברי הצדיק, עצם ההתקרבות מועילה לו, עד שיזכה בסופו של דבר, כמו היושב בארץ ישראל, "להיאכל" ולהיכלל בצדיק ולהיות "חתיכה מהצדיק בעצמו".

מה זה "התקרבות"? מה צריך בשביל זה?

לא מעלות ולא הצלחות, לא כישורים מיוחדים ולא ביצועים מופלגים בעבודת השם. צריך רק רצון כנה לעבוד את השם וצריך אמונה שהצדיק יכול להפוך גם אותי לקדוש, שיש לו את הכוח הזה. רק תשב בארץ ותאמין בקדושתה. רק תתחבר לצדיק ותאמין בו.

"אמר: אני יכול לעשות איש כשר, כמוני ממש"! ("חיי מוהר"ן. יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' סעיף ר"ל)

הצדיק יכול ורוצה להפוך כל אחד מאנשיו לצדיק. אין לו שום דרישות ותנאים מיוחדים. רק תאמין. רק תרצה. אבל כמו במצוות ישוב הארץ, גם ההתקרבות לצדיק כרוכה במבחן: במקום שיפתחו בפני המתקרב שערי השמיים הוא מרגיש מרוחק ודחוי, במקום שיתחיל ללכת לו כסדר כרצונו, דברים משתבשים ומניעות לאין קץ מתרגשות עליו. לא רק שהחסדים אינם מופיעים ומתגברים, במקומם מופיעים דינים וצרות, עד שהאדם תוהה מה הטעם והתכלית בכל זה ומה הועילה לו ההתקרבות לצדיק.

אבל תכלית הצער והקשיים אינם הרחקה. הצדיק יכול ורוצה לתת למקורביו את כל הטובות שבכל העולמות. "כִּי הַצַּדִּיק אוֹהֵב אֶת אֲנָשָׁיו בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה וְרַבָּה מְאד, וְחָפֵץ בְּטוֹבָתָם מְאד בֶּאֱמֶת. אִם הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ הָיָה נוֹתֵן לָהֶם כָּל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְגַם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא רוֹצֶה שֶׁיִּיטַב לָהֶם מְאד" (חיי מוהר"ן עבודת השם סעיף תע"א)

אבל לפחות בעניין אחד חייבים לנקות את האדם ולעשות אותו מוכשר וראוי לחסד השם. הוא צריך להמתין, לא להתייאש. מעשיו אינם מתוקנים, אבל הוא לפחות צריך להוכיח שהוא באמת רוצה. ולחכות.

כמו קדושת הארץ. קשה? הרי אתה מאמין שזה המקום היחידי בעולם עבור כל יהודי לחיות. תישאר, אל תברח. תמתין. לאט לאט הקדושה תקיף אותך ותחדור אליך. הכל יתנקה. לבסוף תהיה גם אתה קדוש.

(על פי תורה קכ"ט בליקוטי מוהר"ן).