heder

למה נוסעים לרבינו לראש השנה?

רבינו, רבי נחמן בן פייגא, תקוות כל הדורות, ביקש שנבוא אליו. כדי להיות חלק במשימה הגורלית של תיקון העולם.

כך אמר רבינו: "כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי"  (חיי מוהר"ן – גודל יקרת ראש השנה שלו. סעיף ג')

"ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי, שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר?" (חיי מוהר"ן – גודל יקרת ראש השנה שלו. סעיף א')

אנחנו באים לקיים את רצונו. עבורנו, עבור בני ביתנו ועבור כלל ישראל.

רבינו גילה, שכל אחד שבא אליו לקיבוץ בראש השנה יוצר "אבן רוחנית" להיכל קדוש שהוא בונה על ידי חיבור הנשמות. ההיכל הזה יוצר מקום עבור נשמות שהיו רחוקות מהקדושה עד עתה, שגם הן יוכלו להתקרב ולהיכנס אל הקדושה. וככל שמתקרבות יותר נשמות, מתבטלים דינים וצרות רבות מעל ישראל והגאולה קרבה.

כל אחד חשוב. כל "אבן" קריטית.

לא נראה לי שזה מעלה או מוריד אם אחד כמוני יבוא לקיבוץ. אין לי לתרום לא תורה ולא תפילה ולא מעשים טובים. אולי אנשים גדולים חשוב שיבואו, אבל מה זה כבר משנה אם אחד כמוני יהיה או לא יהיה?

רבינו לא ביקש שיבואו אליו רק צדיקים. הוא גם הדגיש במיוחד שכל אחד שבא הוא חשוב, כי התיקונים שהוא עושה בעולם בכוח הבאים אליו לראש השנה גדלים ומתעצמים ממש עם כל אחד נוסף שמגיע, יהיה מי שיהיה.

בראש השנה האחרון של ימי חייו היו שניים מתלמידיו שלא הגיעו בגלל מניעות שונות. האחד היה הרב אהרון רבה של העיר ברסלב, צדיק קדוש ונשגב והשני היה איש פשוט מאד בשם בערלה. כאשר ראה שלא הגיעו לימי ראש השנה התבטא רבינו בצער ואמר: "אהרל'ה לא פה ובערל'ה לא פה". רצונו לומר, שאף על פי שזה צדיק גדול וזה איש פשוט והמוני, שניהם חסרים באותה מידה!

אולי עדיף לבוא בזמן אחר? עם כל הטלטול והצפיפות והבלגן קשה להתפלל כמו שצריך ולא תמיד התנאים נוחים כראוי לחג.

אחד מחסידי רבינו כבר שאל את אותה השאלה בדיוק (חיי מוהר"ן. גודל יקרת ראש השנה שלו. סעיף ב'). רבינו היה מודע לאפשרות שזה לא יהיה כל כך נוח אבל אף על פי כן אמר שעצם השהות אצלו בראש השנה היא כל כך חשובה ומהותית, עד שגם אם נראה שזה כרוך בחוסר נוחות, אף על פי כן חובה להגיע. וכך אמר: "אם לאכול אם שלא לאכול, אם לישון אם שלא לישון, אם להתפלל אם שלא להתפלל (כוונתו להתפלל כראוי ובכוונה או לא) אך ורק שתהיו אצלי על ראש השנה, יהיה איך שיהיה" (חיי מוהר"ן – גודל יקרת ראש השנה שלו. סעיף ב').

מה עוד שבשנים עברו אולי היה הטיעון של חוסר נוחות יותר רלוונטי, וגם אז הגיעו רבבות במסירות נפש מכל העולם. אבל היום, גם במישור הגשמי דברים הולכים ומשתפרים ונהיים נוחים ומסודרים יותר. יש מתחם לינה מוזל באוהלים, אוכל מוזל ואיכותי בשפע בהכנסת האורחים של שיינר, אולמות תפילה מסודרים.

אפשר בהחלט לקבל ולכבד את החג כראוי. גם באומן.

הציוןיש אומרים שאין היתר לצאת לחוץ לארץ לקברי צדיקים ואין בזה שום מצווה. האם זה נכון?       

גדולי ישראל רבים מדגישים את מעלת התפילה אצל קברי הצדיקים.

המהרי"ל ביאר מנהג זה (והובא במשנה ברורה הלכות ראש השנה תקפ"א סימן ד' סעיף י"ז ב"באר היטב"): "בית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים, ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור, והתפילה מקובלת ביותר".

וכן כתב 'מגן האלף': "זכות גדול הוא להשתטח על קברי הצדיקים וטוב ומועיל מאוד הדבר הזה, שעל ידי זה יכולים לזכות לתשובה שלמה ולהינצל מכל הצרות בגשמיות וברוחניות".

וכן כותב רבי נחמן בספר המידות: "על ידי השתטחות על קברי צדיקים, הקדוש ברוך הוא עושה לו טובות אף על פי שאינו ראוי לכך".

הגדיל לעשות הגאון מווילנא שאמר: "עיקר השראת השכינה בדורותינו אלה – בקברי צדיקים" (מובא ב'לשם' חלק ד' בשם הגר"א).

כל האמור, לאו דווקא בארץ ישראל, כי אם גם בחו"ל, כמובא ב'שדי חמד' (מערכת ארץ ישראל אות א): "מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ להשתטח על קברי צדיקים, מצד שהיא מצווה רבה".

וכן מובא גם במשנה ברורה (סימן תקס"ח סעיף י'. שערי תשובה סעיף קטן כ' דיבור המתחיל "בהליכה"): בשם 'פרי הארץ': "אף אם יושב בארץ ישראל ונפשו איוותה להשתטח על קברי צדיקים בחו"ל –  שרי לילך אדעתא לחזור [מותר ללכת על מנת לחזור]".

איך אפשר לעזוב את המשפחה, בפרט בחג?

ברור שכל אחד אחראי על משפחתו ובני ביתו, ומצווה לשמח אותם בחג ולהיות איתם. אם הסיבה להיות מחוץ לבית בחג הייתה סיבה של תועלת אישית, בוודאי אין זה ראוי.

אבל הסיבה היא ציווי הצדיק ושליחות קדושה עבור כלל ישראל.

מי שנוסע לראש השנה לאומן איננו יוצא לבלות, לא בילוי גשמי וגם לא בילוי רוחני. גם "טעינת מצברים" או חוויה רוחנית, מרוממת ככל שתהיה, איננה סיבה לראש המשפחה להשאיר את בני ביתו בלעדיו. רבי נחמן לא ביקש לבוא לשם החוויה ולא לשם חיזוק רוחני. גם אם זוכים לזה, זה לא העניין.

חשוב מאוד לציין שמי שנוסע לרבינו בראש השנה צריך לעשות הכל כדי שבני ביתו יהיו שותפים שמחים ומפויסים לשליחותו הקדושה עבורם ועבור כלל ישראל ויוכלו לקבל את החג בשמחה כראוי, ישהו במקום נעים ונוח ולא יחסרו דבר.

לא חבל לתת כל כך הרבה כסף לגויים האלה?

חבל מאד. וכואב מאד. חבל גם באותה מידה שכל כך הרבה כסף הולך לתקציב הביטחון ולא לחינוך למשל. אבל מה לעשות שיש מלחמה.

עם הכסף הזה פותחים רבבות העולים לאומן את השנה החדשה במצוות אמונת חכמים. איזה פתיחה קדושה לשנה להם, ולכל המשפחות והחברים, ולכל עם ישראל.

איזה לימוד זכות על עם ישראל מעוררים אותם מאמינים בני מאמינים שאוספים פרוטה לפרוטה כדי לקיים את רצון הצדיק.

בשביל תיקון הנפש שרבינו הבטיח, האם לא מספיק להגיע אליו במועד אחר ולאו דווקא בראש השנה?

בהחלט. התיקון שרבינו מבטיח למי שבא אליו ונותן צדקה וקורא את "התיקון הכללי" איננו קשור דווקא לראש השנה והוא מתקיים בכל מועד אחר באותה מידה.

וכך מעיד בשם רבי נחמן, תלמידו הגדול רבי נתן: "גם כי ימלאו ימיו, אזי אחר הסתלקותו, מי שיבוא על קברו ויאמר שם אלו העשרה קפיטל תהילים הנ"ל וייתן פרוטה [כלומר אפילו מטבע קטן] לצדקה עבורו, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד, חס ושלום, אזי  אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו" (שיחות הר"ן קמ"א).

לראש השנה לא באים בשביל לקבל תיקון כזה או אחר (אף על פי שיש בזה בוודאי תיקון גדול במיוחד, כפי שרבינו אמר). בראש השנה, כל פעם מחדש, באים לתת. לתת לצדיק את הנוכחות שלנו אצלו, כפי שביקש במפורש ואמר שהוא צריך אותנו אצלו בראש השנה.

יש אומרים שהעניין להגיע לרבינו בראש השנה הוא דווקא למי שגר בחו"ל אבל לא למי שגר בארץ ישראל.

דברי רבינו הם נצחיים. הוראתו לבוא אליו בראש השנה לא כוללת שום סייגים או תנאים שבהם דבריו משתנים, ולכן צריך לקבל אותם בתמימות וכפשוטם: "אמר: הראש השנה שלי עולה על הכול. והיה פלא אצלי, מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי, ולמה לא ייזהרו כל האנשים המקורבים אליי, שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא ייעדר?  כי  כל העניין שלי הוא רק ראש השנה" (חיי מוהר"ן ת"ג).

אם יש ספק בדבר, רבי נתן טורח להדגיש: "ומכלל דבריו הקדושים, שדיבר בערב ראש השנה האחרון, למדנו כמה דברים. למדנו עוד הפעם עוצם החיוב להיות אצלו על ראש השנה. כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מריבוי דבריו הקדושים אז בזה ומתנועותיו הנוראות אז, הבינו עוצם החיוב יותר ויותר, שאי אפשר לבאר זאת בכתב. וגם למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומן על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו ושאין דבר גדול מזה" (שיחות הר"ן ת"ו).

איך אפשר להטיל ספק באמירה כל כך ברורה?

 

לא עדיף להיות בארץ ישראל ביום כל כך קדוש ומהותי?

ארץ ישראל היא המקום המקודש ביותר בעולם וכאן צריכים להיות תמיד, בפרט בימי ראש השנה הקדושים.

אמנם כל זה אמת ויציב אילולי הייתה בעולם מלחמה. אבל יש מלחמה, וכל הכוחות שבעולם מקטרגים עלינו ועל זכותנו להיות ולחיות בארץ ישראל. אמנם כבר באנו, אבל אנחנו עדיין בסכנה עצומה, בגוף ובנפש.

רבי נתן כותב שהכוח היחיד שלנו להילחם עם הקטרוגים האלה ולהכניע אותם, הכוח היחיד שיש לנו להשתיק את הטענה: "ליסטים אתם" ולכבוש את ארץ ישראל שתהיה שלנו, הוא כוח הנסיעה שלנו לרבינו בראש השנה. (ליקוטי הלכות, "הלכות בית הכנסת" הלכה ה' סעיף י"ד – ט"ז)

אותם שטסו להפציץ את הכור בעירק גם עזבו את הארץ. אבל הם עזבו אותה למענה, למען שלומה ובטחונה, ולא יעלה על הדעת לומר שהיו צריכים להישאר בה, גם אם היו טסים בראש השנה.

ואנחנו מוזמנים על ידי רבי נחמן בעצמו לקחת חלק במלחמתו מול עומק הסטרא אחרא הקשה ביותר, על אדמתה ובלב מלכותה.

 אנחנו נאלצים לצאת מארץ הקודש עבור ארץ הקודש.

אנחנו נאלצים לעזוב בני בית ומשפחה עבור בני הבית והמשפחה.

כל מה שנדרש מאתנו, זה רק להגיע. את השאר כבר יעשה הצדיק.

ולא ניסע?

_____________________________________________

"עבד" – שיעור הכנה לראש השנה

(צולם באומן בערב ראש השנה)